חשבון נפש, שינוי וברכה

ימים אלה, כשיום הכיפורים עומד להתקדש עלינו, עושה כל אחד את חשבון הנפש שלו. מה עשה, במה טעה?... יש לקוות שלאור המסקנות הללו, מחפש האדם מקום לשינוי, תוך בדיקה עצמית.

חשבון נפש ראוי לו להיעשות, גם יותר מפעם בשנה ולאו דווקא מן המניעים הדתיים. כולנו עושים ובעיקר כולנו טועים. אדם טועה כלפי עצמו, כלפי ילדיו, בני משפחתו חבריו והסובבים אותו. כבר נאמר שמי שלא עושה, לבטח לא טועה. בעייני, טעות היא הזדמנות לשינוי, לתיקון, לשיפור עצמי. "מתקנים" יכולים להיות כל אחד וכל אחת אם רק נשכיל להקשיב באמת ולשמוע אותם.

לפעמים הקול לתיקון ולשינוי בא מבפנים, צועק לנו "הקשיבו, אתם עושים משהו מוטעה"- אך אותה גאווה שלנו, אגו, או הרגל, לפעמים מונעים מאיתנו לעשות זאת. אדם יכול ללמוד מכל דבר וכל טעות למעשה נועדה להראות לנו את הדרך הנכונה: ראשית, טוב שנדע שהטעות היא בסיסה של ההליכה הנכונה. כן, יש לנו הרגלים, יש לנו עייפות החומר ובעיקר יש לנו תירוצים. הסירוב לראות את האמת המונחת שם לרגלינו, היא המניע העיקרי להתבצרות למניעת השינוי, אך עצם הידיעה אין בה מספיק. ניתן לראות דוגמאות רבות לקשר שבין שינוי למעשה. קחו למשל את רבי עקיבא, שהיה בור עד גיל 40. רק כשראה את המים החוצבים באבן הבין את מהות השינוי האפשרי, כך שגם המים הזורמים יכולים לפורר אבן נוקשה.

 שינוי יכול להיעשות בכל גיל ובכל מצב. השלב הראשוני בו הוא ההכרה בצורך בו, אך לא פחות חשוב מהרצון, הוא הנכונות לבצע אותו ופה באמת מהות הקושי. רבים מאיתנו נופלים לאותו פח קטן, של המעבר מהמחשבה למעשה. רבי עקיבא עשה את השינוי: מבורות הפך לתלמיד חכם, לאחד המובילים בדורו ובדורות בכלל. הוא הבין את הצורך בשינוי ופעל בהתאם. אין ספק שהוא החריג, אך אפשר ללמוד ממנו כל כך הרבה.

יש גם שינויים קטנים הרבה יותר, כאלה הנעשים פנימה. למשל, לאה גולדברג כתבה טקסט בו אמרה "למדני אלוהי ברך והתפלל" ובהמשך נאמר (ואין זה ציטוט מדויק) "על נוגה פרי בשל, על החירות הזו לדעת לייחל, להיכשל". פה המבט הוא הרבה יותר משמעותי. כולנו נתונים בשגרה בקיבעון המסוים של חיינו, אך היכולת להבליח מכך החוצה היא העושה את השינוי, היא המביאה את הברכה. היכולת להסתכל על פרי ולהגיד "איזה יופי, איזה כיף, איזה דבר מושלם". יש לומר שאני באמת לא מתכוונת רק למובן הדתי של הדברים. היכולת לראות את הפלא של חיינו, בזמן התרחשותם- היא ברכה ענקית. 

לראות ואתם יודעים מה, לראות גם את היופי שבנו ולקבל את עצמנו עם הכישלונות ועם התקוות כמקשה אחת. התכוון לנפש, למעשינו ובכלל. האוריינטציה שלו הייתה דתית, אבל מה זה משנה. ניתן לקחת את זה ,הזה קחו את מה שניתן, קחו את היכולת לשנות. אולי להיות פתוחים יותר לסביבה, ואולי פתוחים ונכונים הנכונים. אולי השנה נפרד, מכל הדברים המיותרים בחיינו, מכל אחיזות העיניים למיניהן, מכל "הרעשים" קשובים יותר לעצמנו ולאחר, אולי השנה באמת נלמד משהו משמעותי יותר על עצמנו. אולי השנה נהיה יותר ומה ניתן באמת לעשות לשם כך- ובעיקר יעשה. אני בהחלט מכלילה את עצמי במניין אלו, שצריכים לעשות מספיקה. מקווה שכל אחד מאיתנו, יברך את עצמו, בשנה "נקייה" יותר, מרעשים מיותרים, מגבהות- לב, מזעם, לעצמנו.

מברכת את כולכם בגמר חתימה טובה! ומזכירה לכולנו ובעיקר גם לי, שכל שינוי מתחיל בצעד קטן והנה פה ואם תרצו לקרוא עוד, אתם מוזמנים לבקר באתר שלי "הברכות של אסתי" .

ולכולכם, גמר חתימה טובה!